"חוק קסדה" גורם לירידה בנסיעה באופניים - נתונים וגורמים

 

"חוק קסדה" גורם לירידה בנסיעה באופניים - נתונים וגורמים

 מהנסיון בעולם עולה באופן ברור ומלא שאכיפת חיוב בחבישת קסדה מובילה לירידה חדה וברורה במספר הרוכבים באופן מידיי והן לטווח ארוך. הפגיעה הקשה ביותר היתה ברכיבה כאמצעי תחבורה, ורכיבת בני נוער וצעירים.

הנתונים המפורטים ביותר הם מאוסטרליה בה החוק בלם מגמת עליה רציפה ברכיבה, והוביל לירידה של למעלה משליש ברכיבה. לאחר למעלה מעשור שיעורי הרכיבה באוסטרליה נותרו נמוכים מאשר לפני החקיקה, בסידני פחות ממחצית, במלברון ירידה של 40% והמגמה דומה בשאר הערים הגדולות באוסטרליה (זאת למרות המגמה העולמית של עליה ברכיבה). שעור האוסטרלים הרוכבים לעבודה עלה לפני החק מ-1.11% ב-1976 ל-1.63% ב-1991 ירד ל-1.15% ב-2001. חלקן של הנשים בקרב הרוכבים ירד מ1/2.6 ל-1/4.7. טענות כאילו שעור הרוכבים חזר לרמתו הקודמת הן שקריות. לעומת זאת ב"טריטוריות הצפוניות" בהן החוק שונה ובפועל אינו נאכף שיעור הרכיבה חזר לרמתו בטרם חקיקת החק.

מחקר יחיד באונטריו הראתה לכאורה שהחוק על ילדים ובני נוער לא השפיע על שיעור חבישת הקסדה. אולם זו היה מדגם מקרי קטן (ללא בני 15-17 הקבוצה המושפעת ביותר) בפרקי זמן קצרים ללא ובמועדים שונים בשתי הבדיקות. אין להתיחס לממצאים אלו כמיצגים.

גם סקרי עמדה נרחבים מראים שהחיוב בחבישת קסדה הוא השיקול המרכזי של רוכבים בכח להמנע מרכיבה באופן מלא או חלקי. זה נכון עבור מרבית קבוצות הרוכבים: ילדים, רכיבה כאמצעי תחבורה וכפעילות פנאי. ההשפעה על רוכבים ספורטיבים ככול הנראה זניחה.

הסיבה לירידה המשמעותית במספר הרוכבים ברורה אם נתיחס לשיקולי הבחירה באופניים הן לתחבורה והן לפנאי. שיקולים אלו שונים מאלו של הרוכב הספורטיבי, עבורו הרכיבה היא מטרה בפני עצמה לה הוא מתכונן לרוב במשך זמן רב (כולל נסיעה ברכב ממונע). לעומת זאת יש להבין שהבחירה באמצעי תחבורה מושפעת באופן ניכר משאלת הנוחות. הקסדה אינה נוחה לרבים בעת הרכיבה, היא מסרבלת את תחילת וסיום השמוש באופנים, יוצרת בעיה באכסונה בהפסקה ברכיבה. היא מרתיע בעיקר רוכבים מתחילים או מזדמנים שבעקבותיה יקטינו את מספר הרכיבות שלהן או יוותרו עליה כליל. חלקם לא ירכש קסדה, חלק אחר יוותר על רכיבה בשל חוסר הנכונות או הסרבול.

חובת קסדה תמנע פרויקטים של השכרה מידית של אופניים לשמוש קצר למגיעים לעיר. פרויקטים כאלו הפכו למקובלים באירופה (וינה, ליון ולאחרונה פריז עם למעלה מ-1,000 זוגות). מערכות אלו בנויות על שחרור אופנים באמצעות כרטיס אלקטרוני (או כרטיס אשראי) ואין בהן מקום לנעילת קסדות.

זו דוגמא לאופן בו חוק קסדה לא רק מוריד את שיעור הרוכבים אלא גם מונע את צרופם של אנשים ונשים נוספים אל הרוכבים. הנתונים מאוסטרליה מראים לא רק על ירידה אלא גם על שינוי במגמה. בעוד שברוב העולם המערבי שיעור הרוכבים עלה הוא ירד שם, למרות נסיונות להמשיך לפתח את תחבורת האופניים באמצעות תשתיות וכדומה. בישראל אנו רואים התגברות ראשונית של שמוש באופניים לתחבורה, יש לשמור ולעודד מגמה זו לא לעצרה.